שחר צח שרותי הסעות בע"מ נ' המועצה האזורית מעלה יוסף ואח'

פסק דין

בפניי תביעה חוזית/כספית.

הצדדים וטענותיהם:

התובעת הינה חברה בע"מ העוסקת במתן שירותי הסעות באוטובוסים.

הנתבעת הינה מועצה אזורית המחזיקה, מפעילה ואחראית, בין היתר, גם על בית הספר התיכון האזורי גליל מערבי בקיבוץ כברי (להלן: "בית-הספר").

לטענת התובעת, לקראת שנת הלימודים 2008-2009, פרסם בית-הספר בקשה למתן הצעות מחיר על דרך של מכרז למתן שירותי הסעה לתלמידי בית הספר בשנת הלימודים הקרבה. התובעת השתתפה במכרז ולאחר התאמות מחיר על פי דרישת הנהלת בית הספר, הוכרזה כזוכה במכרז. בעקבות כך, ביום 07.09.08 נחתם הסכם בין הנהלת בית-הספר לבין התובעת (להלן: "ההסכם").

לטענת התובעת, ההסעות אשר סיפקה לנתבעת נחלקו לשתי קטגוריות:

האחת- טיולים בני מספר שעות ועד ליום אחד בלבד, דהיינו טיולים חד-יומיים.

השנייה- טיולים רב יומיים.

עוד טוענת התובעת, כי במסגרת ההסכם עצמו, פורטו יעדי ומסלולי הנסיעות החד-יומיות ומחיריהם וכן נקבע, כי במידה ויעד הנסיעה ישתנה ואינו מופיע בטבלת היעדים- תתומחר הנסיעה לפי מחירה ליעד הקרוב ביותר המופיע בטבלה.

התובעת מוסיפה, כי להסכם צורף נספח בשם "נספח לחוזה הסעות וטיולים מיום 07.09.08", אשר נחתם ביום 26.11.08 (להלן: "הנספח"), במסגרתו הוזמנו ההסעות לטיולים הרב יומיים, כאשר הרשימה בו כוללת את יעד הנסיעה, תאריך הנסיעה, שעת ההתייצבות, תאריך ושעת החזרה, כמות האוטובוסים המוזמנת ועלות לכל אוטובוס.

התובעת מציינת, כי הנתבעת מינתה את הגב' מונה עבדאלגני, אשר משמשת כמזכירת בית הספר, כממונה על ההסעות (להלן: "הגב' מונה"). לטענתה, הגב' מונה עמדה בקשר עם נציגי התובעת והזמינה את ההסעות החד-יומיות מבעוד מועד, וידאה את קבלת ההזמנה וביצועה ובדקה את חיובי ההסעות והתאמתם למחירים המוסכמים. לטענת התובעת, היות וההסעות הרב יומיות הוזמנו ממנה הלכה למעשה עם החתימה על הנספח, לא הזמינה הגב' מונה הסעות אלו, אלא רק וידאה את ביצוען ובדקה את החיובים.

לטענת התובעת, לאחר מספר חודשי עבודה החלה ירידה משמעותית בכמות הזמנות ההסעות ממנה, והסתבר לה בדיעבד, כי הנתבעת החלה להזמין את הנסיעות מחברות הסעה אחרות. כך למשל מתארת התובעת, כי בהתאם לנספח להסכם הוזמנו ליום 01.03.09 ארבעה אוטובוסים לביצוע טיול בן שלושה ימים למדבר יהודה ומצדה. נציגי התובעת פנו לגב' מונה ימים ספורים לפני תאריך הנסיעה בכדי לסגור פרטים אחרונים אולם להפתעתם, היא הודיעה להם, כי בית-הספר החליט שלא לצאת לטיול מחשש מפני מזג האוויר הסוער. לטענתה, בדיעבד הסתבר לה, כי הנתבעת הזמינה את ביצוע ההסעות לטיול זה מחברת הסעות אחרת, וזאת חרף התחייבותה המפורטת לתובעת, הבאה לידי ביטוי בנספח הנ"ל.

התובעת טוענת, כי עקב ההפרה הבוטה של החוזה מצד הנתבעת, שלח ב"כ התובעת מכתב דחוף אל מנהלת בית-הספר, כאשר ביום 12.03.09 השיב היועץ המשפטי של הנתבעת למכתב זה, כי במעשי בית-הספר אין כל הפרה של תנאי ההסכם על נספחיו. לטענתה, חרף תשובתו זו של היועץ המשפטי מטעם הנתבעת, החליטה מנהלת בית הספר לחזור ולהזמין את ההסעות מהתובעת וכן הוזמנו מספר הסעות חד-יומיות, כאשר במקביל המשיך בית הספר להזמין הסעות מחברות אחרות.

התובעת מציינת, כי במסגרת ההליך המשפטי שהתנהל, גילתה הנתבעת את פירוט ההסעות שבוצעו על ידי חברות אחרות במהלך שנת הלימודים 2008-2009. לאחר קבלת רשימה זו, תומחרו מחירי ההסעות הללו בהתאם למחירון המוסכם, תוך התאמה מלאה ליעדי הנסיעה ולרכב המוזמן, כאשר במקרה בו בוצעה ההסעה במיניבוס, תומחרה הנסיעה בשיעור של 80% מן המחיר המוסכם, ובכל מקרה בו בוצעה הסעה במיקרובוס תומחרה הנסיעה בשיעור של 50% מן המחיר המוסכם.

לטענת התובעת, בסה"כ הוזמנו ובוצעו נסיעות על ידי חברות אחרות בסך של 51,725 ₪ בערכים נומינאליים.

התובעת מדגישה, כי הסכם ההתקשרות שנחתם בין הצדדים הינו חוזה מחייב, כאשר עם חתימתו נוצרה אצלה הסתמכות לגבי ביצוע ההסעות וקבלת התמורה בגין כך. לטענתה, הסתמכותה זו הביאה בין היתר לכך, שבהתאם לצפי ההסעות החד-יומיות, שיקללה את מצבת כלי הרכב שלה, וגרעה מתוכה את מספר כלי הרכב הצפויים לבצע את ההסעות עבור הנתבעת. משכך, לא דאגה למציאת מקורות עבודה אחרים בעבור אותם כלי רכב הצפויים לבצע את ההסעות עבור הנתבעת.

עוד טוענת התובעת, כי בהפרת ההסכם גרמה הנתבעת להפסד בפועל של מלוא מחיר ההסעה שבוצעה על ידי חברה אחרת, שכן כל תשומות הפעלת האוטובוס משולמות בכל מקרה, מחיר האוטובוס (החזר ההלוואה החודשית ועלות המימון), ביטוח הרכב, משכורת הנהג וכו'. בנוסף, נפגע תזרים המזומנים שלה, מחזורה העסקי ועלות האשראי בבנק.

אליבא דה התובעת, הנתבעת אף לא הודיעה לה על כוונתה להזמין את ההסעות מחברה אחרת, ואף ניסתה להסתיר זאת ולנמק את הירידה בהזמנות ההסעות ובאי יציאת הטיול הרב-יומי למדבר יהודה ומצדה, בנימוקים שונים לא ענייניים. התובעת מוסיפה, כי האבסורד בעניין הוא שהחברות האחרות שביצעו את ההסעות השתתפו גם הן בהליך המכרז, והצעותיהן היו גבוהות יותר מהצעת התובעת. אף על פי כן, במהלך ביצוע ההסכם ניתנה לחברות אלו הזדמנות לשפר את הצעתן אל מול ההצעה הזוכה, וזאת מבלי ליידע את התובעת ובמלי לתת לה את ההזדמנות השווה.

לגישת התובעת, היא, כחברה הזוכה במכרז, יוצאת מופסדת בכל מקרה, כאשר פעם אחת היא מחוייבת לבצע את ההסעות במחיר הנמוך ביותר כמוסכם, ובפעם השניה- בכל פעם שתרצה הנתבעת, היא יכולה לבקש הצעת מחיר שתהא נמוכה יותר, ולתובעת אין "זכות" להשתתף בהליך הצעת המחיר.